חומת האש הפוליטית: הדיון על שיתוף פעולה בין ה-CDU ל-AfD מתחמם

הדילמה של המפלגות השמרניות

בצל מערכת הבחירות המתקרבת ללנדטאג (Landtag) בסקסוניה-אנהלט, השיח הפוליטי בגרמניה סוער סביב שאלת ה-'Brandmauer' (חומת האש) – המדיניות המוצהרת של המפלגות השמרניות, ובפרט ה-CDU, להימנע מכל שיתוף פעולה קואליציוני עם מפלגת ה-AfD.

ארמין לאשט, יו"ר ועדת החוץ בבונדסטאג ומועמד העבר לקנצלר, התייצב בתוכניתה של קארן מיוסגה כדי להגן על עמדת מפלגתו. למרות הלחץ הציבורי והתמיכה הגבוהה לה זוכה ה-AfD בסקרים (העולים על 40% באזורים מסוימים), לאשט עומד על כך ששיתוף פעולה אינו בא בחשבון.

כישלון האסטרטגיה הקיימת?

לאשט טען בתוכנית כי אף שה-CDU אינה יכולה לשתף פעולה עם ה-AfD בשל תפיסות עולם מנוגדות, הגישה של "החרמה פורמלית" נכשלה. לדבריו, יש להתייחס לחברי הפרלמנט הנבחרים של ה-AfD בהגינות – למשל בכל הנוגע להקצאת זמן דיבור או תפקידים בוועדות – כדי לא להפוך את המפלגה לקורבן המשתמש בבמה הפוליטית רק כדי לתקוף את יריביו.

מנגד, מדען המדינה כריסטיאן שטקר מהטכניון של דרמשטט הציע זווית שונה. הוא טוען כי "חומת האש" יוצרת פילוג חברתי עמוק בכך שהיא מונעת מחלק גדול מהבוחרים ייצוג פוליטי אמיתי. לדבריו, החלטת ה-CDU מ-2018 האוסרת על שיתוף פעולה עם ה-AfD (וכן עם "די לינקה"), מעוררת תהיות דמוקרטיות-תיאורטיות כבדות משקל.

הצעות לשינוי סדרי השלטון

שטקר העלה הצעה חריגה בנוף הפוליטי הגרמני: נטישת המודל הקלאסי של הסכמים קואליציוניים ארוכים ומסורבלים, ומעבר למודל של "רוב משתנה". במודל זה, המפלגות לא יקימו קואליציה קשיחה אלא יחפשו רוב נקודתי לכל הצעת חוק בנפרד. מדובר בשינוי דרסטי מהקונבנציה הפוליטית הגרמנית, שבה קואליציות מחייבות חוזים עבי-כרס ומשמעת סיעתית נוקשה.

מה זה אומר עבור הישראלים בגרמניה?

עבור ישראלים החיים בגרמניה, הוויכוח הזה אינו רק תיאורטי. מדובר בשאלה מי ינהל את משרדי הממשלה, את מערכת החינוך ואת רשויות אכיפת החוק ברמה המקומית. דבריו של לאשט מדגישים את החשש הממוסד מפני השפעת ה-AfD על מוקדי כוח אלו. בעוד שהדיון נותר בעיקרו במישור הפוליטי, ההשלכות על מדיניות ההגירה והביטחון עשויות להשפיע בטווח הארוך על תושבי המדינה הזרים ובעלי האזרחות הכפולה כאחד.